07/07/2023
אומרים שמשה רבנו היה העניו באדם, *אז לכבוד פסח* חשבתי לכתוב על הנושא ולהתייחס לשאלה שחזרה הרבה:
"איך לחזק ביטחון עצמי בלי להפוך לגאוותן?"
*והתשובה היא שלמרות שנראה שאלו תכונות שהולכות יחד, במציאות ההפך מתרחש ו-"ככל שאדם בטוח בעצמו, כך הוא נעשה עניו יותר"
הסיבה לכך היא שהצורך להתפאר או להחצין את ההישגים זו לרוב דרך לא מודעת של אדם לפצות על חוסר ביטחון. לאדם שבטוח בעצמו אין דחף להתעלות מעל אחרים, כי השווי שלו לא תלוי בהשוואתיות.
גם הצורך להיות תמיד צודק והכי דומיננטי בחדר, זה לרוב פיצוי על חולשה. אדם עם ביטחון יהיה פתוח לקבל משוב ולהיעזר במומחים, כי העובדה שיש מוכשרים ממנו ושלפעמים הוא טועה, לא מאיימת על הערך שלו.
*כן חשוב להדגיש שכמו שיש ביטחון מזויף, יש ענווה מזויפת, שאנשים לא מדברים בכלל ומסבירים לעצמם שזה מתוך צניעות, אבל בפועל זו רציונליזציה שמאפשרת להם לברוח מהתמודדות עם הביישנות*.
במצב בריא, אדם מסוגל לשווק את עצמו או לעמוד על שלו כשצריך, פשוט לא לשם האדרה עצמית, אלא לשם המטרה, *הרי גם משה רבנו היה מנהיג ותפס תשומת לב, אבל לא מתוך שאיפה לכוח ומעמד, אלא מתוך שליחות.*
ואדם שיש לו את הביטחון השקט הזה בסוף גם ישיג וישפיע הכי הרבה, כי מצד אחד יש בו עוצמה ומצד שני הוא לא מנוהל מאגו, קנאה וניסיון להוכיח וזה מאפשר לו חופש לעשות את מה שבאמת הכי מקדם.
*ואולי בגלל זה אומרים שדווקא אדם שלא רודף אחר כבוד, הכבוד רודף אחריו.*
אז איך מגיעים לחופש של ביטחון עצמי אותנטי שנובע ממקור פנימי ויציב?
איך משתחררים מהכלא של הצורך להרשים ולהתחרות באחרים?
בוקר אור! וטיפ #אלתשארבמקוםשמשאיראותךבמקוםנקודה
