Rose Archive Shenkar

15/01/2021

Rose Archive Shenkar: השבוע הצטערנו מאוד לשמוע על פטירתו של עזרא גורודסקי שתרם, במשך שנים, כפתורים ברמה בינלאומית לארכיון האופנה והטקסטיל בשנקר. עזרא היה איש מיוחד במינו, הוא היה נדיב, לא רק בפריטים שתרם אלא גם בזמן שלו ובתשומת הלב שנתן לכל דבר, בין אם הוא גדול ובין אם הוא קטן. בחיים המהירים של היום, נדיר שאנחנו עוצרים להתבונן בפרטים הקטנים של החיים. עזרא לימד אותנו להסתכל עליהם מקרוב. כל רגל כפתור חשובה, כל גימור של תושבת, כל קו בתחריט וכל בליטה שנראית כמכוונת אך בעיקר אלה שלא. תודה לך עזרא על כל השנים, השיחות, הכפתורים, הצחוק וטוב ליבך. נחרטת בליבנו לעד. צוות הארכיון.

03/01/2021

31/12/2020

היום הוא לא רק סוף השנה האזרחית, אלא גם היום האחרון בעבודה של פאולינה חבלבסקי Paulina Chvalevsky, משמרת הטקסטיל של הארכיון ב-30 השנים האחרונות.

פאולינה עבדה רוב הזמן כמשמרת יחידה באוסף של כ-7000 פריטים, והצילה בידיה פיסות היסטוריה חד פעמיות. על עבודתה היא אומרת:
״כל בגד הוא אחר לגמרי, וכל חומר מגיב בצורה שונה. צריך לחשוב איך לגשת לכל אובייקט, ולדעת שהכל ילך מאוד לאט. הדבר הכי חשוב שלמדתי בארכיון הוא סבלנות.״

רצינו להגיד לך תודה ענקית על המסירות, ההשקעה, היצירתיות וההומור שלך, שבלעדיהם אנחנו לא יכולות לדמיין את הארכיון. מאחלות לך המון שמחה, יצירה והנאה. באהבה, צוות הארכיון הנותר: טל, איילת ושקד.

Tal Granovsky Amit Shaked Arkin Ayelet Shats

נובי גוד שמח ושנה אזרחית טובה (יותר) לכולם!

בתמונה: פאולינה מסדרת בודיס מ-1850. צילמה: Lee Barbu

30/12/2020

המעצב פייר קרדן הלך לעולמו אתמול בגיל 98. קרדן פרץ גבולות אופנתיים וערבב בין אופנה גבוהה ונמוכה, והיה גם לאשף של מיתוג ושיווק. בשיא הצלחתו, ב-1966, הגיע לירושלים לצלם את הקולקציה שלו. הוא בחר במוזיאון ישראל, שייצג לתפיסתו שילוב מושלם של מודרניות והיסטוריה. תמונה זו, של דוגמנית מביטה על מוצג הכלה התימניה היא חלק מאותו קמפיין.

בצילום ניכר הפער בין פאר תלבושות ה'תשבוך לולו' לחליפת הצמר המינימליסטית של הדוגמנית. המוצג המוזיאלי אמור לסמן לנו את העבר, בזמן שהדוגמנית מסמלת את העתיד. פערים נוספים ניכרים בתמונה, למשל בין מזרח למערב, ובין לבוש מסורתי לאופנה מהירה. הבדלים אלה משרטטים את הגבולות בהם פעלו מעצבי אופנה כמו קרדן. הצילום מוכיח שהיה נועז מספיק לאתגר את הגבולות ולהעמיד את עיצוביו למבחן גם מול לבוש הדור ומלא היסטוריה כמו של הכלה.

חמישים שנה מאוחר יותר, נדמה שהתהפכו היוצרות. בגדיו של קרדן הפכו לפרק חשוב בהיסטוריה של האופנה, בזמן שנשים ממוצא תימני ממשיכות ללבוש את התשבוך לולו גם היום, ומעניקות לו משמעויות חדשות.

צילום: דוד רובינגר (ככ"ה), מתוך אוסף התצלומים הלאומי, לע"מ, 1966.

04/11/2020

גוצ'י והארכובות
אם יצא לכן לראות את מלניה מצביעה בבחירות, בטוח שמתן לב לשמלה שהיא לבשה. שמלה לבנה שעלתה סכום פעוט של 4,500$ וכולה מודפסת במוטיב הארכובות המזוהה של גוצ'י. אבל מה הסיפור של המוטיב הזה?

5 דברים שלא ידעתן, באדיבות טל אמית (מנהלת הארכיון)

1. המותג האיטלקי גוצ'י התחיל את דרכו כיצרן של תיקים ומוצרי עור. מייסד החברה, גוצ'יו גוצ'י (נשבעת), התחיל להשתמש בסמל הארכובות אחרי שעבד במלון סבוי בלונדון, שם קיבל השראה מהאסתטיקה של מרוצי הסוסים הבריטיים.

2. ב-1953 גו'צי הוציאו לראשונה את המוקסינים עם עיטור הארכובות שהפכו לאחד האייקונים הכי מועתקים בעולם האביזרים.

3. בין הסלבריטיז שצולמו נועלות את המוקסינים הכי לוהטים בעיר היו בריז'יט ברדו, ג'ודי פוסטר וג'יין בירקין (כן, כן, זו מהתיק).

4. אחרי מאבק משפטי שבמהלכו טענו שעיטור הארכובות אינו רק קישוט אלא סימן שמזהה את האביזרים כמוצרי יוקרה, ב-2013 גוצ'י רשמו אותו סוף סוף כסמל מסחרי.

5. כבר עשרות שנים שגוצ'י משתמשים במוטיב במיטב הדרכים היצירתיות: עיטורים בשלושה מימדים, קוי מתאר בתיפורים, הדפסים אול-אובר והיד עוד נטויה. ואצלנו בארכיון: סריג משי עם הדפס ומחבר מושלם של תיק ידית הבמבוק (מה הסיפור שלו אתן שואלות? בהזדמנות אחרת 🙃)

25/10/2020

הארכיון שלנו מלא בפריטים של מעצבים אמריקאיים שלמרות חשיבותם מעבר לים, בארץ הם ידועים פחות. אז חשבנו להציג כמה מהם. ראשונה - המעצבת מאחורי חליפת הפייטים האהובה עלינו (בתמונות כמובן)

5 דברים שלא ידעתם על מולי פרניס:

1. מולי היא מעצבת אמריקאית יהודייה שנולדה ב1899 בניו יורק. היא נחשבת אחת מהדור הראשון של מעצבי אופנה אמריקאים שהתפרסמו בשמם והייתה ידועה בזה שהלבישה רבות מנשות הנשיאים האמריקאים.

2. למרות שהייתה נשואה, היא התפרסמה עם שם הנעורים שלה ולא עם שמו של בעלה שעסק גם הוא בטקסטיל, מהלך פמיניסטי שהיה יחסית חריג באותה תקופה. עם זאת, הסגנון העיצובי שלה היה צנוע ושמרני.

3. בזמן מלחמת העולם השנייה היא זכתה בתחרות ועיצבה את מדי האחיות של צבא ארה"ב. במהלך מערכתי מחושב לגיוס נשים לתפקיד הקשה הגיעו להבנה שמדים איכותיים ואפנתיים הם חלק בלתי נפרד מכלי הגיוס.

4. הסט הירוק, שכולו מכוסה פייטים, הגיע לארכיון מתרומה שהעביר אליה המכון הטכנולוגי בניו יורק (FIT)

5. הסט הזה הוצג במסגרת התערוכה "בגד-גוף" מאוסף הארכיון בנושא אופנה וחיות שהצגנו בשנקר. האוצרת Ayelet Shats הציבה את הסט הזה בחלק שהציג את עולם הים מתוך הבנה שפייטים הם סוג של קשקשים אופנתיים במיוחד.

18/09/2020

16/09/2020

אם כבר סגר, זה מה שהיינו רוצות ללבוש 💙

חלוק בית עשוי משי איכותי (קרפ דה שין)
ומעוטר בכיווצים ורקמה בעבודת יד.

הוא השתייך ככל הנראה לנדוניית החתונה
של הגב' מרגריט ויקטור עזר, ויוצר ב 1938
בבגדד.

תודתנו לתורמים בוריס ומשה ראובני,
על פריט ייחודי שמתעד את חיי
היומיום של נשים יהודיות בעיראק. 💙

מסורת הנדוניה (טרוסו) רווחה בקהילות
יהודיות בתפוצות, יש לכם.ן פריט לבוש מיוחד
שהיה חלק מטרוסו? שתפו אותנו.

09/09/2020

מתרגשות לחלוק שיתוף פעולה חדש שלנו עם מוזיאון ראשון לציון במחקר שמשלב אופנה, היסטוריה ישראלית, וזמרת אחת שהיא כבר מזמן אגדה - שושנה דמארי!

הפרויקט בצעדיו הראשונים, מבטיחות להמשיך לעדכן.
בנתיים, מוזמנות ומוזמנים לשתף אותנו בשירים של שושנה שאתם הכי אוהבים, שיהיה לנו למה להאזין בעבודה 😆

02/09/2020

למה אנחנו אוספות מסיכות פנים, והאם הן יהיו חשובות גם בעתיד?
ראיון קצר לתוכנית 'בילוי היום' בגלצ (החל מ 0:13)

תודה מיוחדת לעמית טרינין שהגיע לדבר על המסכות שתרם לאוסף!

25/08/2020

אריג הכותנה הזה נארג בשיטה מסורתית באי סומבה שבאינדונזיה. נשים וגברים עוטים עליהם יריעות בד מעוטרות בשלל דמויות של אנשים וחיות. האריג שלנו מציג (ככל הנראה) דמות של אב קדום.

האי ידוע במסורת הטקסטיל הייחודית שלו, בו נשים אמונות על העברת ידע ומסורת מדור לדור דרך עיצוב הטקסטיל. כל אריג הוא ייחודי, וכל אורגת נותנת את פרשנותה האישית למסורת הקולקטיבית.



* סומבה נראה כמו מקום קסום, שווה טיול בגוגל, גם ככה אתם לא נוסעים לשום מקום.