30/05/2026
פתחתי את החנות הראשונה של ליקה.
מודה שאני עדיין לא מעכלת ואולי קצת לא מאמינה, איך הזמן עבר כל כך מהר. כי לפני רגע הייתי בצבא ובמקרה הלכתי לקורס תפירה של בגד ים. אף פעם לא חשבתי על לפתוח עסק וזה פשוט התגלגל..
מלתפור בחדר הקודם של אחותי על המכונת תפירה הישנה של סבא וסבתא, לחברות שלי שמדדו את הבגדי ים הראשונים (וכן, גם הלא מאד מוצלחים) שתפרתי בזמנו, ליריד ועוד יריד ועוד יריד בכל רחבי הארץ.. ופתאום עכשיו יש בית. יש מקום לליקה.
ההורים שלי שהם המורים הכי טובים לחיים, שהאמינו בי ובדרך שלי, שנתנו לדמיון שלי לעוף ושלא כעסו כשהחלטתי לבטל את הלימודים באוניברסיטה כי ליקה זה העתיד ;)
המשפחה, ניתאי והחברות שלי שבלעדיהם לא הייתי כאן. אלה שהיו איתי מההתחלה בכישלונות, באתגרים ובהצלחות, אלה שנתנו לי לחלום, להעז ולהתלבט איתם על איזה פרינט יהיה הכי יפה לבגד ים השנה למרות שהקשר בינהם לבגדי ים מקרי בהחלט ;) אלו האנשים שדחפו אותי קדימה גם כשלא הייתי בטוחה ולא ידעתי מה לעשות והם עד היום איתי בכל צעד (כי גם היום אני לא בטוחה מה אני עושה לפעמים).
וגם כל האנשים שעברו בדרך, אולי היו בהתחלה ואולי באמצע, שראו אותי גדלה לאט לאט, שהמילים שלהם זכורות לי עדיין ומלוות אותי עד היום.
וכמובן לכל הלקוחות של ליקה שממזמן הן חברות (וחברים) שלי, תודה שבחרתם בי וסמכתם עליי גם כשאף אחד לא הכיר ותודה שאתם עדיין ממשיכים לבחור בליקה - בלעדיכם זה באמת לא היה קורה וזה בחיים לא יהיה מובן מאליו, כל אחד מכם הוא חלק בפאזל שמרכיב את ליקה.
ועכשיו יש חנות, ושלא תטעו זה לא אומר שסיימתי לחלום זו רק ההתחלה, וכמו שניתאי תמיד אומר לי ״את תמיד תמצאי את הדבר הבא. את לא יכולה לנוח״ וזה נכון. זה עוד חלום מתוך ים של חלומות שאני הולכת להגשים.
ועד שיגיע הסניף הבא (כי ברור שגם זה יקרה) אני מזמינה אתכם לבית החדש שלי ושלכם, בדיזינגוף 154 תל אביב❤️
נ.ב - מי היה מאמין שהשיר של האנה מונטנה יהיה משמעותי בשבילי כמו בגיל 12
