05/11/2026
הכבשים של טלשווארק
לפני שמונה שנים, כשפתחתי את המותג, היה לי חלום לשלב נשים מהקהילה האתיופית בעשייה שלי, לתת מקום לכישרון שלהן ובעיקר לסיפורים שעוד רגע עלולים להיעלם.
אחת הנשים שזכיתי לעבוד איתן הייתה טלשווארק, שעלתה מאתיופיה. ישבנו יחד, למדנו ורקמנו.
כשנתתי לה חופש ליצור על הפריטים שעיצבתי, ושמתי לב שהיא שוב ושוב בוחרת לרקום כבשים. כבשים צבעוניות, חופשיות, כל אחת קצת אחרת.
יש מי שיגידו שהן מזכירות את הכבשים של קדישמן, אבל בשבילי אלו הכבשים של טלשווארק.
הן חלק מהנוף ומהזיכרונות שהיא הביאה איתה מאתיופיה. נוף של כבשים, פרות ובעלי חיים שהיו חלק בלתי נפרד מהחיים שם.
היה לי חשוב לשמור על החופשיות, הצבעוניות והפרשנות האישית שלה, בלי להתערב יותר מדי.
לצערי, אחרי שנתיים של עשייה משותפת, בירוקרטיות, הקורונה ועוד לא מעט אתגרים של עסק מקומי קטן, הפרויקט נעצר.
זה היה אחד החלומות הגדולים שלי, אבל עם השנים למדתי שלפעמים צריך לדעת גם מתי לשחרר, כדי לא לטבוע יחד עם הספינה.
והיום, כשאני מחזיקה פריט כזה רגע לפני שהוא עובר ללקוחה, אני נזכרת למה התחלתי.
כי מאחורי הרקמה הזו עומדת אישה מדהימה, שעברה דרך ארוכה בחייה, ונושאת איתה סיפור, זיכרונות, לב גדול וידיים טובות.
וזה בדיוק מה שתמיד רציתי שהמותג שלי יספר. 🤍